מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל שְׁמוּאֵל. הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁכְּבָר נִרְאֶה לִפְטוֹר בָּהּ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְנָשָׂא אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ וָמֵת חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּּאָמַר. חֲלִיצָה פְטוֹר. בְּרַם הָכָא כְּמָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה קִינְייָן. וְיֵשׁ אָדָם מִתְכַּוֵּין לִקְנוֹת שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כְּאַחַת. פָּתַר לָהּ. לְאַחַר מִיתָה. אֵין לְאַחַר מִיתָה יִיבּוּם. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי לָֽעְזָר. אֲף עַל פִּי 18b שֶׁבָּטֵל הַגּוֹרֵם הָאִיסּוּר בִּמְקוֹמוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד מוּפְנֶה. מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֶי אֲחָיוֹת וְעָשָׂה בָהּ הַמּוּפְנֶה מַאֲמָר וְאַחַר כֵּן מֵת אָחִיו הַשֵּׁינִי. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְהַלֵּזוּ תֵצֵא מִשּׁוּם אַחוֹת אִשָּׁה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט וּבַחֲלִיצָה וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה קִנְייָן. [בְּרַם כְּמָאן דְּּאָמַר חֲלִיצָה קִנְייָן.] וְיֵשׁ אָדָם מִתְכַּוֵּין לִקְנוֹת שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כְּאַחַת. פָּתַר לָהּ לְאַחַר מִיתָה. וְאֵין לְאַחַר מִיתָה יִיבּוּם. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי לָֽעְזָר. דְּרִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁבָּטֵל הַגּוֹרֵם הָאִיסּוּר בִּמְקוֹמוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁקִּידֵּשׁ אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ. מִשּׁוּם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתֵירָה אָֽמְרוּ. אוֹמֵר לוֹ. הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה. חָֽלְצוּ אַחִין אוֹ כָֽנְסוּ יַכְנִסוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. מֵתָה הַיְּבָמָה יַכְנִיס. מֵת הַיָּבָם מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה פְטוֹר. בְּרַם כְּמָאן דְּּאָמַר חֲלִיצָה קִנְייָן. יֵשׁ אָדָם מִתְכַּוֵּין לִקְנוֹת שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כְּאַחַת. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי לָֽעְזָר. דְּרִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. אֲף עַל פִּי שֶׁבָּטֵל הַגּוֹרֵם הָאִיסּוּר בִּמְקוֹמוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת אָחִיו. חוֹלֵץ וְלֹא מְייַבֵּם. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּּּאָמַר. חֲלִיצָה פְטוֹר. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר חֲלִיצָה קִנְייָן. אוֹמְרִים לוֹ. עֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הָתִיב רִבִּי חָמָא חֲבֵרִין דְּרַבָּנָן. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. שְׁלֹשָׁה אַחִין. שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת אוֹ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ. הֲרֵי אֵילוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת. שַׁנְייָא הִיא אִיסּוּר אִשָּׁה וּבִתָּהּ בֵּין בַּחַיִּים בֵּין לְאַחַר מִיתָה. אִילֵּין תְּרֵין אַחֲרִייָתָא פְלִיגֵי עַל רַב וְלֵית לְהוֹן קִייוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה. לקמן פרק החולץ הל' ח' דאלמא דחליצה קנין היא:
ולית להון קיום. שאי אתה יכול לתרצן ותיובת' על רב:
וקאמר הש''ס אילין תרין אחרייתא. אלו שני משניות האחרונות כ''ג שמת כו' ואשה ובתה פליגין ודאי על רב:
וכן התיב רבי חמא ממתניתין דלקמן הל' ג' על רב דקתני אשה ובתה כו' חולצות כו' שניי' היא כו'. כלומר וכי שנייא גבי אשה ובתה בין בחיים בין לאחר מיתה בתמיה ותו ליכא לאוקמי במתה כהנך מתני' קמייתא וקתני חולצות:
אומרים לו עבור על ד''ת. בתמי' שהרי הוא כקונה אלמנה בחלוצה:
כ''ג כו' ולא מייבם. שאסור באלמנה לקמן פ''ו הל' ד':
פתר לה כר''א. כדפרישית:
הדא מסייע כו'. ואע''ג דהכא ודאי אין אשתו צריכה חליצה אלא בגט לחודי' סגי דהא קידושין גמורין קידשה וכדמפרשינן שם נראה דפריך על דקאמ' באחיות חליצה דאם קנין היא לא שייכא באחיות כלל דאין אדם מתכוין כו' וכן צריך לפרש לעיל:
שומרת יבם כו'. לקמן פ' החולץ הל' י':
שלשה אחין שנים מהן כו'. לקמן הל' ד' וגרסי' שם מוציא את אשתו בגט ובחליצה ואת כו' כגי' המתני' בבבלי וכדמפרשינן שם וגרסינן הכא כדלעיל הדא מסייע למ''ד חליצה פטור ברם כמ''ד חליצה קנין ויש אדם כו' כלומר דהרי חלץ לאשתו ואם חליצה קנין היא אמאי צריך לחלוץ לאחותה:
פתר לה כר' לעזר. דאמר לעיל ריש פירקין אעפ''י שבטל הגורם כו' דהואיל ונאסרה עליו שעה אחת:
ופריך אין. אם לאחר מיתה הוא ייבם אותה ואמאי קאמר ולא מתייבמת דהא מתה אחותה:
ומשני פתר לה רב לאחר מיתה. שמתה הראשונה:
החולץ ליבמתו. לקמן פ' החולץ וקתני חולצת הדא מסייע למ''ד חליצה פטור היא דאי כמ''ד קנין ויש אדם מתכוין כו' בתמיה ותפטור לגמרי כמו באחות גרושה:
ומשני שנייא היא הכא. דאין שם אלא יבם א' וכבר נראה הוא לפטור בה. א''נ י''ל איפכא דהכא דשני אחין הן ולכל אחד ואחד אסורה משום אחות זקוקה וחליצתה לפטור זיקתה ולא קנין היא אבל התם מודה שמואל דאסור בקרובותיה מד''ס:
פתר לה כו'. כדפרישית:
משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִין. שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת אוֹ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ. הֲרֵי אֵילוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל הָאֶחָד אִיסּוּר עֶרְוָה אָסוּר בָּהּ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. אִיסּוּר מִצְוָה אוֹ אִיסּוּר קְדוּשָּׁה חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
איסור מצוה כו' ור''ש פוטר ובנוסחא המשנה בבבלי לא גריס באיסור מצוה ור''ש פוטר וכדמפרש התם דבהא ר''ש מודה דחולצות דגזירה משום איסור מצוה בעלמא שאינה אחות ערוה שלא יאמרו איסור מצוה יוצאת בלא חליצה אבל באחת מהן ערוה לא גזרו משום דכ''ע גמירי לה וידעי דלא רמיא קמיה ולא אתי למישרי אחות זקוקה דעלמא. ולפי הנוסחא דהכא צ''ל דלא ס''ל לחלק בזה ולא גזיר מידי דהואיל ומדאורייתא חזיא לייבומי וזקוקה היא הוו להו כשאר ב' אחיות שנעשו צרות זו לזו ולר''ש פטורה אחות זקוקה מן החליצה:
היתה אחת מהן כו'. בבבלי שם קאמר דלר''ש איצטריך דמהו דתימא הואיל ולר''ש זיקה דאורייתא היא ליגזור באחת מהן ערוה משום אחיות דעלמא קמ''ל:
ור''ש פוטר. דסבר זיקה ככנוסה וכערוה גמורה היא ורחמנא פטרה ובגמ' מפרש אם פוטר בשתיהן או בשניה לחודה:
מתני' שנים מהן כו'. ונמצא שנופלות לפניו ב' אחיות או אשה ובתה ליבום ויש זיקה מדרבנן ולפיכך חולצות מדאורייתא ולא מתייבמות מדרבנן:
וזו היא שאמרו אחותה. של ערוה כשהיא יבמתה אשת אחי בעלה כשנופלת עמה ליבום:
איסור מצוה. הואיל ורמיא קמיה מדאורייתא אסור באחותה דאחות זקוקתו היא:
והשני אסור בשתיהן. משום אחות זקוקה ובבבלי דף כ''ח מוקי לה אליבא דרבי יוחנן דקי''ל כוותיה דיבמה שהותרה בשעת נפילה ונאסרה וחזרה והותרה שתחזור להיתירה הראשון דמיירי הכא שנפלה הך דאינה חמות ברישא דאי דנפלה חמות ברישא א''כ ליזול חתן לייבם הך דאינה חמות ותיהוי חמות לגבי אידך יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה כשייבם זה ותחזור להיתירה הראשון:
ומותר באחותה. דלאו אחות זקוקתו היא כיון דערוה לא רמיא קמיה:
מתני' היתה כו' איסור ערוה. כגון חמותו ואם חמותו כדפרש''י משום דטריחא ליה מילתא לאשכוחי בשאר עריות ובגמ' מפרש לה הכא:
הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה כול'. אָנַס אִשָּׁה וְיָֽלְדָה בַת וּבָא אָחִיו וַאֲנָסָהּ וְיָֽלְדָה בַת וְנָֽשְׂאוּ שְׁתֵּיהֶן לִשְׁנֵי אַחִים מֵאַב אֲבָל לֹא מֵאֵם. זֶה אָסוּר בְּבִתּוֹ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ וְזֶה אָסוּר בְּבִתּוֹ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. הָדָא הִיא הָאָסוּר לָזֶה מוּתָּר לָזֶה וְהָאָסוּר לָזֶה מוּתָּר לָזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
היתה אחת כו'. סיפא דקתני האסורה לזה כו' משכחת לה נמי באונסין אנס אשה כו' ובא אחיו ואנסה דאלו נשאה השניה נמי אסורה לו משום בת אשתו:
הלכה: הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה כול'. אָנַס אִשָּׁה וְיָֽלְדָה בַת וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאָחִיו וְלָהּ אָחוֹת מֵאֵם מֵאִישׁ אַחֵר נְשׂוּאָה לְאָחִיו הַשֵּׁינִי וּמֵת בְּלֹא בָנִים. הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּבִתּוֹ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. הָדָא הִיא אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ מִתְייַבֶּמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אנס אשה כו'. רישא דמתני' מפרש היתה אחת מהן אסורה כו' דמשכחת לה נמי בבתו מאנוסתו שנשאת לאחיו מאביו ולה אחות מאם מאיש אחר כו' הדא היא בתו אחותה כו' כלומר בבתו משכחת אחותה כו' דמותר באחותה דלאו בת אשתו היא והיינו הא דמייתי לעיל פ' ב' הל' ג':
משנה: 19a הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל הָאֶחָד אִיסּוּר עֶרְוָה אָסוּר בָּהּ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ וְהַשֵּׁנִי אָסוּר בִּשְׁתֵּיהֶן. אִיסּוּר מִצְוָה אוֹ אִיסּוּר קְדוּשָּׁה חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת. הָֽיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל זֶה אִיסּוּר עֶרְוָה וְהַשְּׁנִייָה אֲסוּרָה עַל זֶה אִיסּוּר עֶרְוָה. הָאֲסוּרָה לָזֶה מוּתֶּרֶת לָזֶה וְהָאֲסוּרָה לָזֶה מוּתֶּרֶת לָזֶה. וְזוֹ הִיא שֶׁאָֽמְרוּ אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְייַבֶּמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
איסור מצוה כו' ור''ש פוטר ובנוסחא המשנה בבבלי לא גריס באיסור מצוה ור''ש פוטר וכדמפרש התם דבהא ר''ש מודה דחולצות דגזירה משום איסור מצוה בעלמא שאינה אחות ערוה שלא יאמרו איסור מצוה יוצאת בלא חליצה אבל באחת מהן ערוה לא גזרו משום דכ''ע גמירי לה וידעי דלא רמיא קמיה ולא אתי למישרי אחות זקוקה דעלמא. ולפי הנוסחא דהכא צ''ל דלא ס''ל לחלק בזה ולא גזיר מידי דהואיל ומדאורייתא חזיא לייבומי וזקוקה היא הוו להו כשאר ב' אחיות שנעשו צרות זו לזו ולר''ש פטורה אחות זקוקה מן החליצה:
היתה אחת מהן כו'. בבבלי שם קאמר דלר''ש איצטריך דמהו דתימא הואיל ולר''ש זיקה דאורייתא היא ליגזור באחת מהן ערוה משום אחיות דעלמא קמ''ל:
ור''ש פוטר. דסבר זיקה ככנוסה וכערוה גמורה היא ורחמנא פטרה ובגמ' מפרש אם פוטר בשתיהן או בשניה לחודה:
מתני' שנים מהן כו'. ונמצא שנופלות לפניו ב' אחיות או אשה ובתה ליבום ויש זיקה מדרבנן ולפיכך חולצות מדאורייתא ולא מתייבמות מדרבנן:
וזו היא שאמרו אחותה. של ערוה כשהיא יבמתה אשת אחי בעלה כשנופלת עמה ליבום:
איסור מצוה. הואיל ורמיא קמיה מדאורייתא אסור באחותה דאחות זקוקתו היא:
והשני אסור בשתיהן. משום אחות זקוקה ובבבלי דף כ''ח מוקי לה אליבא דרבי יוחנן דקי''ל כוותיה דיבמה שהותרה בשעת נפילה ונאסרה וחזרה והותרה שתחזור להיתירה הראשון דמיירי הכא שנפלה הך דאינה חמות ברישא דאי דנפלה חמות ברישא א''כ ליזול חתן לייבם הך דאינה חמות ותיהוי חמות לגבי אידך יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה כשייבם זה ותחזור להיתירה הראשון:
ומותר באחותה. דלאו אחות זקוקתו היא כיון דערוה לא רמיא קמיה:
מתני' היתה כו' איסור ערוה. כגון חמותו ואם חמותו כדפרש''י משום דטריחא ליה מילתא לאשכוחי בשאר עריות ובגמ' מפרש לה הכא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source